זהר

מ) אשתארת תמן רחל, וארימת קל בכיה במרירו דתמרורים, אמר לה קב"ה, רחל, מה את מבכה. אמרה קמיה, ולא אבכה, בני אן אינון, ומה חטאן לגבך. אמר לה עאלו צרתי לקמי, ואעילו לה בביתי. מיד אמרה, וכי לא עבדית אנא יתיר, דאעילנא צרתי בביתי.

פירוש הסולם

מ) אשתארת תמן רחל וכו': ​נשארה שם רחל. והרימה קול בכיה במרירות תמרורים. אמר לה הקב"ה, רחל, מה את מבכה. אמרה לפניו. ולא אבכה, בני איפה הם, ומה חטאו לך. אמר לה. הקב"ה, העלו צרתי לפני, דהיינו שעשו פסל, והכניסו אותה בביתי. מיד אמרה, וכי אני לא עשיתי יותר, שהכנסתי צרתי בביתי.