זהר

ה) ווי להון לרשיעייא, דכלהו חציפין, ועובדייהו חציפין. בגיני כך ירתין בנייהו נפשא חציפא, מסטרא דמסאבא. כמה דכתיב ונטמתם בם, אתא לאסתאבא, מסאבין ליה. אל תהיו כסוס כפרד, דאינון מארי זנותא על כלא. אין הבין, דלא ישתדלון בני נשא בארחא דא, דאי הכי, כתיב הכא אין הבין, וכתיב התם והכלבים עזי נפש לא ידעו שבעה והמה רועים לא ידעו הבין. כלומר יהון מזדמנין אינון דאקרון עזי נפש. מאי טעמא. משום דלא ידעו הבין.

פירוש הסולם

ה) ווי להון לרשיעייא וכו׳: אוי להם לרשעים, שכולם עזי פנים ומעשיהם חצופים, בשעת תשמיש, משום זה יורשים בניהם שמולידים, נפש חצופה מצד הטומאה. כמ״ש ​ונטמתם בם. ​הבא לטמא מטמאים אותו. ​אל תהיו כסוס כפרד, שהם בעלי זנות יותר מכל הבריות. אין הבין, שאין בני אדם משתדלים בדרך זה להבין. ואם כן. כתוב כאן, אין הבין. וכתוב שם, ​והכלבים עזי נפש לא ידעו שבעה והמה רועים לא ידעו הבין. כלומר, מה שם עזי נפש, אף כאן יהיו מזדמנים להם בנים שנקראים עזי נפש. מהו הטעם. הוא משום דלא ידעו הבין.