זהר

ע) הה"ד הצילני נא מיד אחי מיד עשו כי ירא אנכי אותו פן יבא והכני אם על בנים. מכאן, מאן דצלי צלותיה, דבעי לפרשא מלוי כדקא יאות. הצילני נא, ואי תימא, דהא שזבת לי מלבן. מיד אחי. ואי תימא, קריבין אוחרנין סתם, אחין אקרון. מיד עשו. מ"ט בגין לפרשא מלה כדקא יאות. ואי תימא, אנא אמאי אצטריך, כי ירא אנכי אותו פן יבא והכני. בגין לאשתמודעא מלה לעילא, ולפרשא לה כדקא יאות, ולא יסתים מלה.

פירוש הסולם

ע) הה"ד הצילני נא מיד וכו': וזה הוא שכתוב הצילני נא מיד אחי וגו', דהיינו שלאחר שסידר השבח התפלל תפלתו. מכאן נשמע, שמי שמתפלל תפלתו צריך לפרש דבריו כראוי. שאמר, הצילני נא, שלכאורה היה זה די כי אינו צריך יותר מהצלה, עם כל זה אמר להקב"ה: ואם תאמר, שכבר הצלת אותי מלבן, לכן פירש מיד אחי. ואם תאמר, שגם קרובים אחרים סתם, נקראים אחים, ע"ד שאמר לבן ליעקב הכי אחי אתה ועבדתני חנם, לכן פירש מיד עשו. מה הטעם, משום שצריכים לפרש הדבר כראוי. וע"כ האריך עוד, ואמר, אם תאמר, למה אני צריך להצלה, כי ירא אנכי אותו פן יבא והכני וגו', וכל זה כדי להסביר הדבר למעלה, ולפרש אותו כראוי, ולא לסתום הדבר.