זהר

קיא) דיוקנא דאתוון, ברזא קדישא ה"א תתאה דקאמרן, רזא דמקדשא, סיהרא כד שלטא, ואתקשטת לגבי שמשא, לקבלא נהורא מניה. אינון קיימין כתרין רחימין דא לקבל דא, ואינון בתולאן דקיימן בהדה, אתקשטן ואתתקנן בתיקונין, חדא בתראה, וחדא לקמאה, וחדא מסטרא דא, וחדא מסטרא דא, ואיהי קיימא באמצעיתא.

פירוש הסולם

קיא) דיוקנא דאתוון ברזא וכו': ביאור צורת האותיות בסוד הקדוש ה' אחרונה שאמרנו, שה"ס המקדש, שהוא המלכות. הלבנה, שהיא המלכות, כששולטת ומתקשטת אל השמש, שהוא ז"א, לקבל ממנו אור. הם עומדים כב' אוהבים, זה מול זה. ואלו הבתולות הנמצאות עמה, מתקשטות ומתתקנות בתקונים, אחת לאחוריה, למערב. ואחת לפניה, למזרח. ואהת מצד זה, לדרום. ואחת מצד זה לצפון. והיא עומדת באמצע.