זהר

פז) אמאי קרי ליה שלמה הכי. אלא אמר ליה ביומך הוה אבא במסכנו, והשתא לך על שדך. השתא אית לומר, אמאי אקרי אביתר ענתות, אי תימא דהוה מן ענתות הא תנינן דכתיב וימלט בן אחד, לאחימלך בן אחיטוב ושמו אביתר, והוא מנוב הוה, דהא נוב עיר הכהנים הוה. ואע"פ דאמרו דהיא נוב היא ענתות, ואמאי אקרי ענתות, בגין דנחתת למסכנו, ואתאביד קרתא על ידא דשאול, ואתאבידו כהני. אלא ענתות כפר הוה, ולאו הוא נוב, ועל דא קרי ליה אביתר ענתות, בגין דאמר וכי התענית בכל אשר התענה אבי, ומקרתא דנוב הוה, ועל מסכנו דדוד דהוה ביומוי, אקרי ליה הכי.

פירוש הסולם

פז) אמאי קרי וכו': שואל סוף סוף, למה קרא לו שלמה כן, בשם ענתות ומה לו לקרוא אותו בשם בזיון. ומשיב אלא אמר לו בימיך היה אבי בעניות, ועתה שאני עשיר ​לך על שדך. כי מי ששימש בימי עוני אינו ראוי שישמש בימי עושר. ואומר עתה יש לפרש כלומר לפי"ז יש לפרש למה נקרא אביתר ענתות, אם תאמר, משום שהיה מן ענתות, הנה למדנו, שכתוב ​וימלט בן אחד וגו' והוא היה מנוב. שהרי נוב היה עיר הכהנים. ואע"פ שאמרו, היא נוב היא ענתות, ולמה נקראת ענתות, משום שירדה לעניות, והעיר נאבדה על ידי שאול והכהנים נאבדו, מ"מ אינו כך, אלא ענתות כפר היה והוא אינו נוב וע"כ קרא שלמה לאביתר ענתות, משום שאמר שלמה וכי התענית בכל אשר התענה אבי. ומעיר נוב היה, ועל שדוד היה בעניות בימיו, קרא אותו ענתות.