זהר

מד) תא חזי, בשעתא דאתער צדק בדינוי. כמה סטרי טהירין, מתערין מימינא ומשמאלא, כמה שרביטין נפקין, מנהון שרביטי אשא, שרביטי גומרין, שרביטי שלהובא, כלהו נפקין ומתערין בעלמא, ולקאן לבני נשא. תחותייהו ממנן אחרנין, מארי טפסין, ממנן דארבעין חסר חד. שאטין ונחתין, לקאן וסלקין, ונטלין רשותא, עיילי בנוקבא דתהומא רבא, מצבעין טפסי, ונורא דדליק אתחבר בהו, נפקי גומרין ושאטין ונחתין, ואשתכחו לקבליהון דבני נשא. והיינו דכתיב, ויספתי ליסרה אתכם אתן למאריהון דדינא, תוספת על דינא דלהון.

פירוש הסולם

מד) תא חזי בשעתא וכו׳: בוא וראה, בשעה שצדק, שהיא מלכות מצד הדין שבה, מתעורר בדיניו, כמה בחינות רוחות מתעוררים מימין ומשמאל, כמה שרביטים יוצאים, מהם שרביטי אש, שרביטי גחלים, שרביטי שלהבת, כולם יוצאים ומתעוררים בעולם, ומכים בני אדם. תחתיהם יש ממונים אחרים בעלי חבלה, ממונים של ארבעים חסר אחת. הם משוטטים ויורדים ומכים ועולים ולוקחים רשות ונכנסים לנקב תהום הגדול, ומצבעים ומטפסים, ואש שורף מתחברת בהם, ויוצאים, גחלות בוערות ומשוטטים ויורדים ונמצאים כנגד בני אדם. והיינו שכתוב, ויספתי ליסרה אתכם. אתן לבעלי הדין תוספת על הדין שלהם. טפסי פירושו, מטפסים ומקפצים. מלשון טפז, כי על ויתר ממקומו מתרגם ויטפז (איוב ל״ז א׳).
פירוש. כבר ידעת שיש במלכות ב׳ בחינות דינים, מב׳ הנקודות מנעולא ומפתחא (כמ״ש לעיל בהקסה״ז דף מ״ה ד״ה ההיא, ודף מ״ז ד״ה גו ע״ש) ותחילה מתעוררים במלכות דינים דמנעולא, שה״ס מלכות דצמצום א׳ הבלתי ממותקת דבינה. וז"ש, בשעתא דאתער צדק בדינוי, כמה סטרי טהירין מתערין וכו'. שהם כולם דינים קשים. ואח״כ מתעוררים הדינים דנקודת המפתחא, ע״י עלית המלכות לבינה, כמ״ש שם. ואז הקליפות הנמשכים מדינים שבמלכות עולים אחרי המלכות ונאחזים בבחינות הבינה, שמכאן היא הבינה דקליפה, הנקראת נוקבא דתהומא רבא. וז״ש, תחותייהו ממנן אחרנין, שהם נמשכים מראשונים, אבל הם, מארי טפסין, בעלי חבלה, כי הם מקפצים ממקום המלכות ומחבלים בבינה. והם סוד, ממנן דארבעין חסר חד, שמחמת קפיצתם לאחוז בבינה נאבד מהם המלכות דמלכות, שהיא בחינת המנעולא, ויש בהם ד׳ ספירות דקליפות חו״ב תו"מ שבכל אחת עשר, אלא חסדים מלכות דמלכות (כנ״ל ויצא דף ט״ז ד״ה תיקון ח׳) והזהר מפרש הדברים, ואומר שאטין ונחתין לקאן, שתחילה הם משוטטים ויורדים ולוקים מבחינת הדינים שלמטה דהיינו מנעולא, כמו הקליפות הראשונים. ואח״כ וסלקין ונטלין רשותא שעולים, להתאחז בבינה, ולוקחים רשות, כלומר שלוקחים כח לזה, מן המלכות עצמה שעלתה לבינה, ועיילי בנוקבא דתהומא רבא, שהיא מדור אותם הקליפות הנאחזות בבינה, כי מקום הקליפות הנאחזות במנעולא, נקראים, נוקבא דתהומא זוטא. ושם, מצבעין, טפסי, שמצבעים עצמם, בצבע אדום, כמו הדינים דבינה. ומטפסים ועולים להאחז בבינה. ונורא דדליק אתחבר בהו, דהיינו שנתוסף עליהם אש שורף מבחינת הבינה, ואז נפקי גומרין, שיוצאים מנוקבא דתהומא רבא בבחינת גחלים שורפות מדינים דבינה, ושאטין ונחתין ואשתכחו לקבליהון דבני נשא, דהיינו שיורדים ודנים בני אדם מתוספות דינים ההם שקבלו ממלכות שבמקום בינה. והיינו דכתיב, ויספתי ליסרה אתכם, אתן למאריהון דדינא תוספת על דינא דלהון. דהיינו שמלבד שנאחזים במלכות דמדת הדין שה״ס מנעולא, אתן להם תוספת אחיזה גם בבינה. שז״ס ויספתי ליסרה אתכם.