זהר

סב) פתח ר׳ יוסי ואמר, בטח ביי׳ ועשה טוב שכן ארץ ורעה אמונה, זכאה חולקיה דבר נש דעביד טוב מדידיה, דהא אתער טוב בכנסת ישראל. ובמה. בצדקה. דכד אתער צדקה, הוא טוב כדין אתער לגבי כ״י. וע״ד כתיב וצדקה תציל ממות. מ״ט. בגין דצדקה אילנא דחיי הוא, ואתער על ההוא אילנא דמותא, ונטיל אינון דאחידן ביה, ושזיב לון מן מותא. מאן גרים לההוא אילנא דחיי דאתער להאי, הוי אימא ההיא צדקה דאיהו עביד, כביכול הוא עביד ליה לעילא, כד״א עושה צדקה בכל עת. והא אתמר.

פירוש הסולם

סב) פתח ר׳ יוסי וכו׳: פתח ר״י ואמר, בטח בה׳ ועשה טוב שכן ארץ ורעה אמונה. אשרי חלקו של האדם העושה טוב משלו. כי מעורר טוב, שהוא יסוד, בכנסת ישראל, שהיא מלכות. ובמה מעורר. בצדקה. כי כשנתעורר צדקה, הרי אז נתעורר טוב אל כנסת ישראל. וע״כ כתוב, וצדקה תציל ממות. מהו הטעם. הוא משום שצדקה היא עץ החיים, שהוא ז״א, והוא מתעורר על עץ המות, ולוקח את אלו שאחוזים בו, ומצילם מן המות. (כמ״ש להלן בחקותי אות כ״ג) מי גרם לאותו עץ החיים שנתעורר לזה, היה אומר, צדקה ההוא שהאדם עשה, כביכול הוא עשה אותו למעלה, שעשה שהמלכות תזדווג בעץ החיים, כש״א עושה צדקה בכל עת. וכבר למדנו.