זהר

סא) א״ר יוסי, ולא אמינא לך דקב״ה בעא למרחש ליה ניסא, ולא תיפוק זכותיה מניה. אדהכי אתער ההוא ב״נ, וקם ואזיל ליה, אחידו ביה ר׳ חייא ור׳ יוסי, ויהבו ליה למיכל. בתר דאכל, אחויאו ליה ניסא דרחיש ליה קב״ה.

פירוש הסולם

סא) א״ר יוסי ולא וכו׳: אר״י, ולא אמרתי לך, שהקב״ה רוצה לעשות לו נס, ולא תוציא ממנו הזכות, דהיינו שלא יתן לו לאכול (כנ״ל אות נ״ט) בתוך כך, ניער אותו אדם משנתו, וקם והלך לו. אחזו בו ר׳ חייא ור׳ יוסי, ונתנו לו לאכול. אחר שאכל, הגידו לו הנס שעשה לו הקב"ה.