זהר

ס) אדהכי, יתיב ההוא ב״נ, ונאיס תחות חד אילנא, וחבריה אתרחיק מניה, ויתיב בדרך אחרא. א״ר יוסי לרבי חייא, השתא ניתיב ונחמי, דודאי קב״ה בעי למרחש ליה ניסא, קמו ואוריכו. אדהכי חמו חד טיפסא בשלהובי קאים גביה. אמר רבי חייא, ווי על ההוא בר נש, דהשתא יימות. אמר רבי יוסי, זכאה ההוא בר נש, דקודשא ב״ה ירחיש ליה ניסא. אדהכי נחת מאילנא חד חויא, ובעא למקטליה. קם ההוא טפסא עליה וקטליה. קסטר ברישיה טפסא, ואזל ליה.

פירוש הסולם

ס) אדהכי יתיב ההוא וכו׳: בתוך כך ישב אותו אדם וישן תחת אילן אחד. וחברו התרחק ממנו, וישב בדרך אחר. א״ר יוסי לר׳ חייא, עתה נשב ונראה, כי ודאי שהקב״ה רוצה לעשות לו נס. קמו והמתינו. בתוך כך ראו מין אפעה בלהבות עומד אצלו. א״ר חייא אוי לאותו אדם כי עתה ימות. א״ר יוסי, זכאי הוא אותו האדם שהקב״ה יעשה לו נס. בתוך כך, ירד מן האילן נחש אחר ורצה להרגו, קם אותו האפעה על הנחש והרג אותו. האפעה פנה ראשו והלך לו. טיפסא הוא אפעה לפי הענין. קסטר, פירושו פנה לפי הענין.