זהר

נט) אמר רבי חייא, לא בעא קב״ה דמלה דא יתעביד על ידן. אמר ר׳ יוסי דילמא דינא אתגזר על ההוא ב״נ, ובעא קב״ה לזמנא קמיה האי, בגין לשזבא ליה. עד דהוו אזלי, לאה ההוא גברא באורחא, א״ל חבריה, ולא אמינא לך דלא תתן נהמא לאחרא. א״ר חייא לר׳ יוסי, הא מזונא גבן ניהב ליה למיכל. א״ר יוסי תבעי למיפק מניה זכותא, נזיל ונחמי, דהא ודאי בקפטורי דדא טפסא דמותא אתאחיד, ובעא קודשא ב״ה לזמנא זכותיה, בגין לשזביה.

פירוש הסולם

נט) א״ר חייא לא וכו׳: אר״ח, לא רצה הקב״ה שדבר זה יהיה נעשה על ידינו. א״ר יוסי אולי נגזר דין על אותו האדם, ורצה הקב״ה להזמין לו את זה, כדי להציל אותו. בעוד שהיו הולכים נתעייף אותו האדם בדרך, מחמת רעב. אמר לו חבירו, ולא אמרתי לך, שלא תתן הלחם לאחר. אמר ר׳ חייא לר׳ יוסי, הרי יש מזון אצלנו ניתן לו לאכול. אמר ר׳ יוסי אתה רוצה להוציא ממנו זכות. נלך ונראה. כי ודאי בחבליו של זה עקבות המות נתאחזו, כלומר שסכנת המות הולך ומטפס אחריו, ורצה הקב״ה להזמין לו זכות כדי להצילו. קפטורי פירושו חבלים, כמו כקפטורין יוצאה מתוך הושט (תנחומא מקץ) טפסא, הוא מלשון מטפס ועולה (עירובין כ״א) דהיינו צעדים ועקבות.