זהר

רעב) אלא ודאי כד אתחרב לא אתחרב אלא מההוא סטרא, בשעתא דאסתים למוחא, וקב"ה עבד דלא תשלוט ההיא קליפה תקיפא על ההוא דוכתא. וכד דחה לון לישראל מניה, ההיא קליפה אתהדרת ואתפתחת כמלקדמין. ובגין דעמא קדישא לא הוו תמן, חפיא על ההוא פתיחו, חופאה קדישא דפרוכתא קלישא, לנטרא ההוא אתר, דלא יסתום ליה ההיא קליפה תקיפא, ואחיד בכל סטרוי.

פירוש הסולם

רעב) אלא ודאי כד וכו': ומשיב, אלא ודאי, כשנחרב לא נחרב אלא מצד ההוא, של הקליפה הקשה, בשעה שסתם המוח, והקב"ה עשה שלא תשלוט קליפה הקשה ההיא על מקום הזה. וכשהקליפה דחתה את ישראל ממנו אז קליפה ההיא חזרה ונפתחה כבתחילה, ומשום שעם הקדוש לא היו שם, כי היו בגלות, נתכסה על פתיחה ההיא כיסוי קדוש של פרוכת קלה לשמור מקום ההוא, שהקליפה הקשה לא תסתום אותו, והכיסוי אוחז בכל צדדיו לשמרו.