זהר

רעא) ועכ"ד, אע"ג דדחה לון לבר, לא יכיל ההיא קליפה תקיפא. לשלטאה בההוא דוכתא קדישא, דלאו אתריה איהו. ואי תימא, אי הכי, הואיל ולא יכיל ההיא קליפה תקיפא לשלטאה בההוא דוכתא קדישא, אמאי קיימא חרוב, דהא חרבא לא הוי בעלמא, אלא מסטרא דההיא קליפה תקיפא.

פירוש הסולם

רעא) ועכ"ד אע"ג דדחה וכו': ועם כל זה, אע"פ שדחתה אותם לחוץ, אינה יכולה קליפה הקשה ההיא לשלוט במקום ההוא הקדוש, דהיינו בארץ הקדושה, כי אינו מקומו. ואם תאמר, א"כ כיון שהקליפה אינה יכולה לשלוט במקום ההוא הקדוש, למה עומד חרוב, שהרי אין חורבן בעולם אלא מצד הקליפה ההיא הקשה.