זהר

תקנ) תלתא אינון דאסתלקו מעלמא בהאי זמנא, וכלהו כלילן במשה. חד, משה נביאה מהימנא עלאה. וחד, יוסף צדיקא. וחד, דוד מלכא. בגיני כך, תלת צדוקי דיני הכא, חד איהו דיוסף זכאה, קדים לכל הני, ודא איהו צדקתך כהררי אל משפטיך תהום רבה וגו', דא יוסף, דאיהו בלחודוי כהררי אל, ככלהו טורין עלאין. וחד משה נביאה מהימנא, ודא איהו דכתיב, וצדקתך אלהים עד מרום אשר עשית גדולות, בגין דאיהו נטיל לכל סטרין, ימינא ושמאלא. וחד איהו דוד מלכא, ודא איהו דכתיב, צדקתך צדק לעולם ותורתך אמת, לעולם: דא דוד מלכא.

פירוש הסולם

תקנ) תלתא אינון דאסתלקו וכו': ג' הם שנסתלקו מן העולם בזמן ההוא, וכולם כלולים במשה. אחד, משה הנביא הנאמן. ואחד, יוסף הצדיק. ואחד, דוד המלך. משום זה ג' צדוקי הדין כאן, אחד, הוא של יוסף הצדיק, הקודם לכל אלו, וזהו, צדקתך כהררי אל משפטיך תהום רבה וגו', זהו יוסף הצדיק, שהוא לבדו כהררי אל, ככל ההרים העליונים שהם חג"ת נ"ה דז"א, שיוסף, שהוא היסוד כלול מכולם. ואחד, הוא משה הנביא הנאמן, וזהו שכתוב, וצדקתך אלקים עד מרום אשר עשית גדולות, משום שהוא ז"א, שהוא קו האמצעי הלוקח כל הצדדים, שהם צד ימין וצד שמאל, משום שהוא מכריע ביניהם (כנ"ל ב"א אות שס"ג) ואחד, הוא דוד המלך, וז"ש, צדקתך צדק לעולם ותורתך אמת. לעולם, זהו דוד המלך, שה"ס המלכות הנקראת עולם.