זהר

תקמב) בזמנא דישראל משתדלי באורייתא, ופקודי אורייתא, ההוא עת רזא דמהימנותא קדישא, מתתקנא בתקונהא. ומתקשטא בשלימותא, כדקא יאות. ובזמנא דישראל מתבטלי מאורייתא, כביכול ההוא עת, לאו איהו בתקונהא, ולא אשתכחת בשלימו, ולא בנהורא וכדין עת לעשות ליי'.

פירוש הסולם

תקמב) בזמנא דישראל משתדלי וכו': בזמן שישראל עוסקים בתורה, ובמצות התורה, עת ההוא, שה"ס האמונה הקדושה, דהיינו המלכות, מתתקנת בתקוניה, ומתקשטת בשלימות כראוי. ובזמן שישראל אינם עוסקים בתורה, כביכול, עת ההוא אינה בתקוניה, ואינה נמצאת בשלימות, ולא באור. ואז, עת לעשות לה'.