זהר

לח) א"ר יהודה, ח"ו דהוה ידע בלעם בקדושה דלעילא כלל, דהא קב"ה, לא אתרעי בעם ולישן אחרא, דישתמש ביקריה, אלא בנוי קדישין, ואמר והתקדשתם והייתם קדושים, מאן דאינון קדישין, ישתמשון בקדושה, ישראל אינון קדישין, דכתיב כי עם קדוש אתה. אתה קדוש, ולא עם אחרא.

פירוש הסולם

לח) א"ר יהודה ח"ו וכו': אר"י, חס ושלום, שבלעם היה יודע משהו בקדושה שלמעלה, וחולק על הנ"ל שאמר שבלעם היה יודע שכשפיו נמשכים ממלכות דקדושה וכו'. כי הקב"ה לא רצה בשום עם ולשון שישתמשו בכבודו אלא הבנים הקדושים שלו בלבדם. דהיינו ישראל שנקראים בנים לה', ואמר ​והתקדשתם והייתם קדושים, שפירושו, שאותם שהם קדושים ישתמשו בקדושה, ורק ישראל הם קדושים, שכתוב, ​כי עם קדוש אתה, אתה קדוש, ולא עם אחר.