זהר

תצג) פקודא בתר דא, להביא בכורים, ואבתריה להתודות על הבכורים, ואבתריה להתודות על המעשר. ומארי מתניתין, מקשים על המעשר, דאי יהא קדם לקיטתו, או אחר לקיטתו עשורו. כגון אתרוג, דאתמר ביה באילן, הלך אחר חנטה. אית מאן דאמר, אחר בשול הפירות. ואתרוג מקצתו דומה לאילן, ומקצתו לתבואה, דאינון זרעים, דאתמר בהון, דלאחר לקיטתו עשורו. דאילן לאו איהו, אלא עד אחר גמר בשולו.

פירוש הסולם

תצג) פקודא בתר דא וכו': המצוה שלאחר זו, הוא, להביא בכורים, ואחריה, להתודות על הבכורים, ואחריה, להתודות על המעשר. ובעלי המשנה מקשים להבין על המעשר, אם יהיה לפני לקיטתו עשורו, דהיינו משעת חנטה יתעשר כדין אותה השנה, או אחר לקיטתו עשורו. כגון אתרוג, שאמרו באילן הלך אחר חנטה, ויש מי שאומר שבאתרוג הולכים אחר בישול הפירות, כי אתרוג דומה מקצתו לאילן ומקצתו לתבואה, שהם זרעים, שאמרו בהם שלאחר לקיטתו עשורו, ולא כאילן, אלא עד אחר גמר בישולו. (עי' מסכת קדושין ג' ע"א) דהיינו אחר לקיטתו, כזרעים.