זהר

ט) אלא דא רזא, הכא אוליפנא, כתיב זכרנו את הדגה אשר נאכל במצרים חנם, בלא ברכה. דלא הוה עלנא במצרים עול דלעילא. ת״ח, עבדין פטורין מעול מלכותא דלעילא, וע״ד פטורין מן המצות. מאי עול מלכות שמים. אלא, כהאי תורא דיהבין עליה עול בקדמיתא, בגין לאפקא מניה טב לעלמא, ואי לא קביל עליה ההוא עול, לא עביד מדי. ה״נ אצטריך ליה לב״נ לקבלא עליה עול בקדמיתא, ולבתר דיפלח ביה בכל מה דאצטריך. ואי לא קביל עליה האי בקדמיתא, לא ייכול למפלח.

פירוש הסולם

ט) אלא דא רזא וכו׳: אמנם זהו סוד. וכך למדנו, כתוב, זכרנו את הדגה אשר נאכל במצרים חנם. היינו חנם בלי ברכה, שלא היה עלינו במצרים עול שלמעלה. בוא וראה, עבדים פטורים מעול מלכות שלמעלה, וע״כ פטורים מן המצות. מהו עול מלכות שמים. הוא כאותו השור שנותנים עליו תחילה עול כדי לעבוד עמו, ולהוציא ממנו טוב לעולם, ואם אינו מקבל עליו עול ההוא, אינו עושה כלום. כך צריך האדם לקבל עליו עול מלכות שמים בתחילה, ואח״כ יעבוד בו כל מה שצריך, ואם אינו מקבל עליו עול הזה תחילה, אינו יכול לעבוד.