זהר

תשיח) רבי אלעזר אמר, האי קרא, הכי אצטריך למימר, סלו לרוכב על ערבות, מאי בערבות. ביה שמו, ביה הוא מבעי ליה, מאי שמו. אלא האי קרא, על סתימא דכל סתימין, עתיקא דכל עתיקין אתמר. ההוא דלא אתגליא, ולא אתידע כלל, דאיהו רוכב בערבות. ואי תימא, דאיהו אתיא ורכיב ביה, אי הכי, אע"ג דסתים הוא באתר דא קיימא לאתגליא.

פירוש הסולם

תשיח) רבי אלעזר אמר וכו': רא"א, מקרא זה, היה צריך לומר כך, סולו לרוכב על ערבות, והיה המשמעות בינה הרוכבת על ז"א, מהו בערבות. וכן ביה שמו, ביה הוא, היה צריך לומר, אם הוא סובב על בינה, מהו שמו. אלא מקרא הזה, על הסתום מכל הסתומים עתיק מכל העתיקים, נאמר. דהיינו א"א, שסתום יותר מאו"א עלאין הסתומים, ועתיק יותר מהם. ההוא שלא נגלה ולא נודע כלל, כי חכמה שלו נסתמה לגמרי, ואינה מאירה למטה ממנו כלום. והוא רוכב בערבות, שהם או"א, שהם י"ה. ואם תאמר, כיון שהוא בא ורוכב בי"ה. א"כ, אע"פ שסתום, הוא עומד במקום הזה להתגלות.