זהר

רצה) ביומא דר"ה, דעלמא אתדן, וכרסיא דדינא קיימא, לגבי מלכא עלאה, למידן עלמא. כל נפש ונפש משטטן, ובעאן רחמי על חיי. בליליא דנפקא יומא דדינא, אזלין וקא משטטין למשמע ולמנדע מאן הוא דינא דאתדן על עלמא, ולזמנין דקא מודיעין בחזווא לחייא, כד"א בחלום חזיון לילה בנפול תרדמה על אנשים וגו', אז יגלה אזן אנשים ובמוסרם יחתום. מאי מוסרם. דא נפש, דאיהי קיימא וחתים לבני נשא מלין, לקבלא מוסר.

פירוש הסולם

רצה) ביומא דר"ה דעלמא וכו': ביום ​ראש השנה, שהעולם נידון וכסא הדין עומד אל מלך העליון לדון העולם, כל נפש ונפש משוטטת ומבקשת רחמים על בני אדם החיים. בליל מוצאי יום הדין, הן הולכות ומשוטטות לשמוע ולדעת מה הוא הדין שנידון העולם, ולפעמים הן מודיעות בחזיון אל החיים, כמש"א, בחלום בחזיון לילה בנפול תרדמה על אנשים וגו'. אז יגלה אזן אנשים ובמוסרם יחתום. מהו מוסרם. זו היא הנפש, שהיא עומדת וקובעת דברים לבני אדם שיקבלו מוסר. דהיינו שמודיעה להם גזר דינם בחזיון לילה, ואז הם ישובו בתשובה.