זהר

רצג) ובכל זמנא דגרמי אשתכחו גו קברא, האי נפש אשתכחת תמן. רזא הכא לאינון דידעי ארח קשוט, דחלי חטאה. בשעתא דנשמתא מתעטרא לעילא, גו עטרא קדישא, ורוחא קאים בנהירו עלאה, בשבתי וירחי וזמני, האי נפש בשעתא דרוח נחתא מגו נהירו עלאה, לדיירא בגנתא דעדן נהיר ונציץ, איהו קיימא גו קברא ואתגלימת בדיוקנא, דהות גו גופא בקדמיתא, וכל אינון גרמי בההוא דיוקנא סלקן, ומשבחאן ואודן לקב"ה, הה"ד כל עצמותי תאמרנה יי' מי כמוך. אומרות לא כתיב, אלא תאמרנה.

פירוש הסולם

רצג) ובכל זמנא דגרמי וכו': ובכל זמן שהעצמות עוד נמצאים בקבר, טרם נרקבו, נפש ההיא נמצאת שם. וכאן יש סוד לאלו היודעים דרך האמת, ליראי חטא. בשעה שהנשמה מתעטרת למעלה בתוך עטרה הקדושה, שהיא המלכות, והרוח עומד באור העליון, בשבת וראשי חדשים וזמנים, נפש הזו בשעה שהרוח יורד מתוך אור העליון לדור בגן עדן ומאיר ומתנוצץ, עומדת הנפש תוך הקבר ומתלבשת בצורה שהיה לגוף מתחילה, וכל אלו העצמות עולים בצורה ההיא, ומשבחים ומודים להקב"ה, ז"ש, כל עצמותי תאמרנה ה' מי כמוך, אומרות לא כתוב, אלא תאמרנה, דהיינו בקבר.