זהר

רצב) כגוונא דא, כלא לתתא הכי מתפרשן בבר נש, ואע"ג דכלהו קשורא חדא, נשמה סלקא לעילא, גו נביעו דבירא. רוח עאל בגנתא דעדן, כגוונא דלעילא. נפש אתישבא גו קברא. ואי תימא, נפש לעילא, דאתישבת גו גופא בקברא, אן הוא קברא. אלא גו ההוא קליפה תקיפא, וע"ד, נפש כגוונא דא לתתא, וכלא דא כגוונא דא. ובגין כך, תלת דרגין מתפרשן, ואינון קשורא חדא ורזא חדא.

פירוש הסולם

רצב) כגוונא דא כלא וכו': כעין זה, הכל מתפרש כך באדם למטה. ואע"פ שנפש רוח ונשמה שבאדם, כולם קשר אחד, הנה הנשמה עולה למעלה בנביעה של הבור, דהיינו ביסוד דמלכות. הרוח נכנס בגן עדן התחתון כעין של מעלה, שז"א נכנס בגן עדן דאצילות, שהיא המלכות. הנפש מתישבת תוך הקבר. ואם תאמר, הנפש למעלה, שהיא המלכות, תאמר גם כן שמתישבת תוך הגוף בקבר, איפא הוא קבר למעלה. ומשיב, אלא תוך קליפה ההיא הקשה. כי במלכות נאמר, ורגליה יורדות מות, שמתלבשת בסיומה תוך קליפה הקשה, שהיא בחינת מות וקבר. וע"כ נפש כעין זה למטה. והכל זה כעין זה, ומשום זה, בשלש מדרגות מתחלקות הנשמה, דהיינו נפש רוח ונשמה, והם קשר אחד וסוד אחד.