זהר

תתקיז) תא חזי, בשעלו, מאי שעלו. דא רוח חכמתא דהכי תנינן, שעלא דקיטרי בקיזפא שקיען.

פירוש הסולם

תתקיז) תא חזי, בשעלו וכו': בוא וראה, כתוב, בשעלו, מהו בשעלו. ומשיב, זהו רוח החכמה. כי כך למדנו, שביל הסבך באפריון מתוקן.
פירוש. סבך, היינו כל הקליפות. שביל הוא החכמה, שבכל מקום שהיא מאירה, מכלה משם כל הסבך, שהוא הקליפות. אפריון זהו מלכות, שנקרא אפריון (כנ"ל אות כ'). ואומר ששביל הסבך שהוא החכמה, מתוקן במלכות, ולא במקום אחר. הרי אשר שעלא, פירושו שביל החכמה, אף כאן מי מדד בשעלו, פירושו חכמה.
שעלא פירושו שביל, מלשון משעול הכרמים (במדבר כ"ב) דקטרי, פירושו סבך, מלשון קטיר קחזינא הכא (יבמות סא:) קיזפא, הוא כמו גוספן, שפירושו אפריון, מלשון אלפין גוספנין דדהב, (בתרגום ישעיה יוד ל"ב) שקיען, פירושו מתוקן, מלשון, כל שקועין דאתון עבדין בחולא, שפירושו תקונים (ב"ר פ').