זהר

רכט) ות"ח, כד הוו ישראל בארעא, והוו מקריבין קרבנין, כלהו הוו מתקרבין לגבי קב"ה כדקא יאות, וכד קרבנא אתעביד, ותננא סליק בארח מישר, כדין הוו ידעי, דתננא דמדבחא אדליק בוצינא, דאתחזיא לאדלקא, וכל אנפין נהירין ובוצינין דלקין.

פירוש הסולם

רכט) ות"ח כד הוו וכו': ובוא וראה, כשישראל היו בארץ, והיו מקריבים קרבנות, היו נקרבים כולם להקב"ה כראוי, וכשהקרבן נעשה והעשן עלה בדרך ישר, אז היו יודעים שעשן המזבח הדליק הנר הראוי להדליק, ופני הכל מאירים והנרות דולקים.
נרות, פירושו, הספירות של הנוקבא, שה"ס מאורי האש (כמ"ש לעיל בראשית א' אות קכ"ח, וע"ש בסולם. ולעיל בראשית ב' דף קנ"ה אות רס"ג).