חיפוש בספרים
חיפוש לפי שם מאמר או כותרת
החיפוש לפי כותרת תמיד מדויק ולא מורפולוגי

אות רכה

זהר

רכה) ההוא עננא דשכינתא אתחזיא עשן, מ"ט איהי עשן, בגין דנורא דאדליק אברהם ויצחק בריה, הוה אחיד בה, ולא אעדי מינה, וכד אתאחדת ההוא נורא בגווה, הוה סליק תננא.

פירוש הסולם

רכה) ההוא עננא דשכינתא וכו': הענן ההוא שהשכינה נראתה בו, היה עשן. מה הטעם שהיה עשן, הוא, משום שהאש שהדליק אברהם ויצחק בנו, היתה אוחזת בה ולא הרפתה ממנה. וכשהאש ההיא היתה נאחזת בה היתה מעלה עשן.
פירוש. כשקו השמאל דבינה מאיר בלי ימין, אז הארתו כאש אוכלת. וכשהשכינה בסוד בנין אחורים היא עולה ומלבשת את קו שמאל דבינה. ואז היא נדלקת באש הזה. וז"ש דנורא דאדליק אברהם ויצחק בריה הוה אחיד בה, כי יצחק ה"ס קו שמאל דבינה, שאברהם המשיך אותו, ומטרם שנכלל בימין היה כאש אוכלת, והשכינה נדלקה באש הזה בזמן היותה בבנין אחורים. ובעת תקון השכינה שהיא מקבלת מוחין השלמים דפנים בפנים, כשמשפעת הארת החכמה, היא משפעת בכלים הללו, שהם כאש אוכלת, שקבלה מקו שמאל דבינה בעת היותה במוחין דאחורים. (כנ"ל בהקדמת ספר הזהר דף י"ב ד"ה ואלמלי ע"ש.) וז"ש ולא אעדי מינה, שאש זו אינה סרה מהנוקבא גם בהיותה במוחין דפנים. דהיינו שהיא משפיעה על ידם הארת החכמה, וז"ש וכד אתאחדת ההוא נורא בגווה דהיינו בעת שהיא משפעת הארת חכמה, הוה סליק תננא, כי מעוררת אז כלים דאחורים שהם כאש אוכלת ומעלים עשן.