זהר

תתצו) דהא תנינן כד סליק רב הונא להתם, אשכח רבנן דהוו עסקי בהאי קרא, דכתיב, ופקדתי על בל בבבל והוצאתי את בלעו מפיו ולא ינהרו אליו עוד גוים. ורב הונא לא הוו משגיחין ביה, דהא לא אשתמודען ליה בקדמיתא, בגין דהוה זעיר. עאל לבי מדרשא, ואשכח רבנן דהוו אמרי, האי קרא אית לאסתכלא ביה, אי טעותיה ודחלתיה דנבוכדנצר הוה שמיה בל, הא כתיב ביה, ועד אחרן על קדמי דניאל די שמיה בלטשאצר כשם אלהי. ועוד, מאי והוצאתי את בלעו מפיו.

פירוש הסולם

תתצו) דהא תנינן כד וכו': שהרי למדנו, כשעלה רב הונא שמה, לארץ הקדושה, מצא רבנן שהיו עוסקים במקרא הזה, שכתוב, ופקדתי על בל בבבל והוצאתי בלעו מפיו ולא ינהרו אליו עוד גוים. ורב הונא עמד ולא הביטו עליו, כי לא הכירו אותו בתחילה, משום שהיה קטן. בא לבית המדרש ומצא דרבנן היו אומרים, מקרא הזה, הנ"ל, יש להסתכל בו, אם אלילו ויראתו של נבוכדנצר היה שמו בל, וע"כ אמר, ופקדתי על בל, הרי כתוב בו ועד אחרן על קדמי דניאל די שמיה בלטשאצר כשם אלהי, הרי שהאליל שלו נקרא בלטשאצר, ולא בל. ועוד. מהו והוצאתי את בלעו מפיו.