זהר

קכב) זכאה איהו בר נש, דדא שוי ברעותיה, לאשלמא לגבי מאריה בכל יומא, ולאתקנא האי עלית קיר קטנה, לגבי מאריה בהני תקונין. כדין ודאי קב"ה יהא אושפיזיה בכל יומא. זכאה איהו בהאי עלמא, וזכאה איהו בעלמא דאתי. בגין דאלין ארבע, אינון תקוני דשכינתא, לאתתקנא לגבי בעלה. בארבע תקונין אלין, אתתקנת בשפירהא, בחדווהא, בחזווהא, ע"י דעמא קדישא בכל יומא.

פירוש הסולם

קכב) זכאה איהו בר וכו': אשרי האדם, שמשים זה ברצונו, להשלים אל אדונו בכל יום, ולהתקין עלית קיר קטנה הזו, שהיא השכינה, אל אדונו, באלו התקונים, דמטה שלחן כסא ומנורה, אז ודאי יהיה הקב"ה ארחו בכל יום. אשרי הוא בעולם הזה, ואשרי הוא בעולם הבא, משום שאלו ארבע, הם תקוני השכינה להתתקן אל בעלה, ז"א. בארבעה תקונים אלו היא מתתקנת ביופי, בשמחה, במראה, על ידי עם הקדוש בכל יום.