זהר

ד) כדין קב״ה אשתכח בין צדיקייא, וכ״י משבחת ליה לקב״ה, עד דאתי צפרא. כיון דאתי צפרא, אשתכחו משתעין ברזא חדא. ואית לה נייחא בבעלה. הה״ד על מוקדה על המזבח כל הלילה וגו׳. עד הבקר, דהא בצפרא דינין ושלהובין אשתככו, וכדין אתער אברהם בעלמא, ונייחא הוא דכלא.

פירוש הסולם

ד) כדין קב״ה אשתכח וכו׳: אז הקב״ה נמצא בין הצדיקים, וכנסת ישראל משבחת אל הקב״ה, עד שבא הבוקר. כיון שבא הבוקר, נמצאים מספרים בסוד אחד זה עם זה. שה״ס משמורה שלישית אשה מספרת עם בעלה. ויש לה מנוחה בבעלה. ז״ש על מוקדה על המזבח כל הלילה וגו'. שכל הלילה שורפת בדינים שלה, עד הבקר, כי בבוקר, הדינים והלהבות נשקטים. ואז מתעורר אברהם, שהוא חסד, בעולם. והוא נחת לכל.