זהר

ג) בפלגות ליליא, אתער רוח צפון, ומההוא מזבח תתאה, נפיק שלהובא דאשא, ותרעין אתפתחו, ודינין תתאין אתכנשו בנוקבייהו, וההוא שלהובא אזיל ושאט, ותרעין דג״ע אתפתחו, עד דמטי ההוא שלהובא, אתפלג לכמה סטרין דעלמא, ועאל תחות גדפוי דתרנגולא וקארי.

פירוש הסולם

ג) בפלגות ליליא אתער וכו׳: בחצות לילה, מתעורר רוח צפון, וממזבח ההוא התחתון, ממלכות, יוצא שלהבת אש, והשערים נפתחים, ודינים תחתונים דהיינו דינים דנוקבא, מתקבצים בנקביהם, ואותו שלהבת הולכת ומשוטטת, ושערי גן עדן נפתחים. עד ששלהבת ההיא מגעת ומתחלק לכמה צדדי העולם, ונכנס תחת כנפי התרנגול, וקורא. (וכבר נתבאר כל זה בפרשת ויקהל אות כ״א ע״ש).