זהר

תמב) ולית כל שכינתא שקילין, דהא שכינתא דאילנא דטוב ורע, איהו כרסייא, אבל שכינתא דאילנא דחיי, עלה אתמר לא יגורך רע. אבל בגין דאתמר בה, ומלכותו בכל משלה, מאן דפגים אתר דילה, אתחשיב כאילו עביד במטרוניתא קלנא. דקלנא דמטרוניתא איהו, מאן דמזלזל באתרהא. וקלנא דמטרוניתא, דמלכא איהו.

פירוש הסולם

תמב) ולית כל שכינתא וכו': ואין כל שכינה שוות. כי השכינה של העץ הדעת טוב ורע, הוא כסא, שהוא בעולם הבריאה. או בגוף האדם. אבל השכינה של עץ החיים, שהיא בעולם אצילות, עליה נאמר לא יגורך רע. אבל משום שנאמר בה ומלכותו בכל משלה מי שפוגם המקום שלה, שבבריאה או בגוף האדם, נחשב כאלו עשה קלון במטרוניתא עצמה שבאצילות. כי בזיון המטרוניתא היא מי שמזלזל במקומה. ובזיון המטרוניתא הוא בזיון של המלך שהוא ז"א, ונמצא פוגם גם בז"א.