זהר

שסג) ויקחו לי תרומה מאת כל איש וגו', רזא דרזין לידעי חכמתא, כד אסתלק ברעותא דסתרא דכל סתרין למעבד יקרא ליקריה, אנשיב רוחא מנקודה עלאה, דנגיד מלעילא לתתא, ושוי תקוניה, לאתישבא בהאי עלמא. אמאי. בגין דאי לא יהא עקרא ושרשא בהאי עלמא, לא יהא מאנא לארקא בהאי עלמא כלל. ואי לא יריק להאי עלמא, מיד אתאביד, ולא יכיל לקיימא אפילו רגעא חדא. אבל בגין דתקוניה איהו מהאי עלמא אתמלי מסטרא חדא לארקא להאי עלמא, ומסטרא אחרא לארקא למלאכי עלאי. וכלא אתזנו מניה כחדא.

פירוש הסולם

שסג) ויקחו לי תרומה מאת וגו': סוד הסודות ליודעי חכמה. כשעלה ברצון סתר כל הסתרים, שהוא כתר, לעשות יקר ליקרו, השיב רוח מנקודה עליונה, שהיא חכמה, דהיינו רוח חכמה, הנמשך מלמעלה למטה, למלכות, כי אין החכמה מתגלית בשום ספירה, רק במלכות לבדה, (כנ"ל ב"א דף רע"ו ד"ה ועוד כמה) ועשה שם תקונו, כדי להתישב בעולם הזה. ולמה עשה שם תקון הזה, הוא משום שאם לא היה עיקר ושורש של עולם הזה מתוקן במלכות, לא היה כלי להשפיע בעולם הזה כלל ואם לא ישפיע לעולם הזה, היה העולם נאבד מיד ולא היה יכול להתקיים אפילו רגע אחד, אבל משום שעשה תקון במלכות, מעולם הזה, מתמלאה המלכות מצד אחד להשפיע לעולם הזה, ומצד אחר להשפיע למלאכים העליונים. והכל נזונים ממנה ביחד.