זהר

תשסו) עד הכא אתבסם עלמא, ואתתקן עקימא משירותא דאנוש. בר חובא דאדם, דלא אתבסם, עד דקיימו ישראל בטורא דסיני, אבל תקונא דעקימו דקין והבל, אתתקן ואתבסם אבל עלמא הוה בצערא ועצבונא, עד דאתא נח דכתיב זה ינחמנו ממעשנו ומעצבון ידינו מן האדמה אשר אררה יי'. וחובא דאדם לא אתבסם, עד דקיימו ישראל על טורא דסיני, וקבלו אורייתא, וכד ישראל קבילו אורייתא, כדין נר ואור אתתקן כחדא.

פירוש הסולם

תשסו) עד הכא אתבסם וכו': עד כאן נתבשם העולם ונתתקן העקימה שהתחיל באנוש, חוץ מחטאו של אדם שלא נתבשם עד שעמדו ישראל על הר סיני, אבל העקימה של קין והבל נתתקן ונתבשם. אבל העולם היה בצער ועצבות עד שבא נח, שכתוב, זה ינחמנו ממעשנו ומעצבון ידינו מן האדמה אשר אררה ה'. וחטאו של אדם לא נתבשם עד שעמדו ישראל על הר סיני וקבלו התורה, וכשישראל קבלו התורה, אז נר ואור שהם מלכות וז"א כנ"ל, נתתקנו כאחד.