זהר

תשסה) תו אתגלגלו אתוון לאתקנא עקימא, ואתהדרו לאולדא. קינן. האי תקונא דקין, ואתתקן תחותיה, ואתהדרו אתוון לבסמא עלמא מעקימו דהוה. מהללאל מ' סופא דאתוון דאדם. ה' ול' תקונא דאתוון דהבל, ובגין דלא הוה חייבא כקין, לא אתחלפו אתוון משמיה בר חד. דבאתר ב' הוה א' למהו תקונא יתיר.

פירוש הסולם

תשסה) תו אתגלגלו אתוון וכו': עוד נתגלגלו האותיות לתקן את העקום, שנתעקם ע"י חטאו של אדם הראשון וקין והבל וחזרו והולידו את קינן. זה הוא תקונו של קין, כי קינן הוא אותיות קין, ונתתקן תחתיו וחזרו האותיות להמתיק העולם מן העקימה שהיתה. מהללאל, בנו של קינן, המ' דמהללאל, היא סוף אותיות אדם. ה' ול' הן תקון אותיות של הבל, ומשום שהבל לא היה חוטא כקין, לא נחלפו אותיות משמו, במהללאל, אלא אות אחת בלבד, שבמקום ב' של הבל, היתה א' במהללאל, כדי להתתקן יותר.