זהר

תשסד) אנוש מה בין שמא דא לשמא דאדם. אלא אנוש לאו איהו בתקפא הוה, תקונא דקדמאי הוה, מה אנוש כי תזכרנו. וכתיב מה אנוש כי תגדלנו וגו', ותפקדנו לבקרים לרגעים תבחננו. ועל דא כתיב ויי' חפץ דכאו החלי, תבירו דגופא, ותקפא דנפשא, אורית שת לאנוש ירותא דהוה ליה לקבלא. ואיהו אוף הכי אורית לבנו.

פירוש הסולם

תשסד) אנוש מה בין שמא וכו': שואל. מה בין שם זה לשם אדם. ומשיב, אלא אנוש, הוא לא היה בתקפו, אלא היה תקונם של הראשונים של אדם ושת, שכתוב, מה אנוש כי תזכרנו. וכתוב, מה אנוש כי תגדלנו וגו' ותפקדנו לבקרים לרגעים תבחננו. ועל זה כתוב, וה' חפץ דכאו החלי. כי שבירת הגוף ותקפה של הנפש הוריש שת לבנו אנוש. שהיא הירושה שהיה לו לקבל לעצמו, והוא הורישה ג"כ לבנו. דהיינו למהללאל.