זהר

תשסב) כיון דאתבריר פסולת, שריאו אתוון לאולדא מרזא דאת ש"ת. תקונא דכר ונוקבא, באסתכמותא כחדא. וכדין כתיב ויולד בדמותו כצלמו ויקרא את שמו שת, ולא כתיב ותקרא. ויקרא איהו, ולא איהי. איהו קרא שמיה שת, תקונא דכר ונוקבא כחדא, דהוו באסתכמותא חדא.

פירוש הסולם

תשסב) כיון דאתבריך פסולת וכו': כיון שנבררה הפסולת בקין, התחילו האותיות להוליד מסוד האותיות ש"ת, שהם תקון דכר ונוקבא בהסכמה ביחד. כי ש' הוא ג' קוין דז"א, (כנ"ל אות תשל"ח) שהוא דכר, והת' היא נקבה דהיינו מלכות, (כנ"ל אות תע"ה בהסולם) ואז כתוב, ויולד כדמותו כצלמו ויקרא את שמו שת. ולא כתוב ותקרא כמקודם להורות אשר, וקרא, הוא ולא היא, הוא ויקרא שמו שת, ומה מכתוב מקודם לכן, ותקרא, הוא מטעם שהשם שת, הוא תקון דכר ונוקבא ביחד שהיו בהסכמה ביחד.