זהר

שצז) אבל בעלמא דאתי, דאיהו עולמו של יובל, דתמן נ' אתוון דק"ש, לית ש"צ אפיק ליה מחובה. בגין דלית ליה פדיון ע"י אחרים. ובג"ד שמע, בכל לשון שאתה שומע. ובג"ד קא רמיז, אם אין אני לי מי לי. מ"י: ודאי עולמו של יובל.

פירוש הסולם

שצז) אבל בעלמא דאתי וכו': אבל בעולם הבא, שהוא עולמו של יובל, דהיינו בינה ששם חמשים אותיות של קריאת שמע, אין השליח צבור יכול להוציא ידי חובתו, משום שאין לו פדיון על ידי אחרים. ומשום זה, שמע, בכל לשון שאתה שומע, רק שתקרא בעצמך. ומשום זה, הרמז, אם אין אני לי מ"י לי. אני, היא המלכות, מ"י, ודאי עולמו של יובל, שהוא בינה. והרמז הוא על ק"ש, ששם אין אנ"י אלא מ"י.