זהר

שצו) קרוב יי' לכל קוראיו. וטב ליה לבר נש, שכן קרוב מאח רחוק, דהיינו עמודא דאמצעיתא, דאיהו בן יה, דאסתלק לעילא דאיהו בינה, דעולם דא, עולמו של יובל, דאיהו חמשין אתוון דיחודא. דבעלמא דין, יכיל בר נש, למהוי ליה פדיון בצדיק, ו' שנין דכליל תלת קדמאין, ותלת בתראין דצלותא. ו' זעירא, איהו שית שנין יעבוד.

פירוש הסולם

שצו) קרוב ה' לכל קוראיו: שטוב לו לאדם, שכן קרוב מאח רחוק, דהיינו עמוד האמצעי, שהוא ת"ת, שהיסוד נקרא שכן קרוב, והת"ת נקרא אח רחוק שהוא בן י"ה, שעלה למעלה לבינה, כי עולם זה הוא עולמו של יובל, שהם חמשים אותיות על היחוד דקריאת שמע. שהם חמשים שערי בינה כנ"ל. שבעולם הזה, שהוא המלכות, יכול להיות לאדם פדיון מצדיק, שהוא יסוד, שהוא שש שנים, הכולל ג' ברכות ראשונות וג' אחרונות של התפלה, וה"ס ו' קטנה, שהוא יסוד, והיינו שש שנים יעבד.