זהר

עז) תא חזי, בשעתא דטוב אתער, דאיהו ימינא, כל חידו, וכל טיבו, וכל ברכאן משתכחן, וכלא בחשאי איהו, כמה דאוקמוה, דאמרי בשכמל"ו בחשאי, ורזא דא בגין דאיהו כדין יחודא כדקא חזי.

פירוש הסולם

עז) תא חזי בשעתא וכו': בוא וראה בשעה שהטוב נתעורר, שהוא ימין, כל שמחה וכל טוב וכל הברכות נמצאות, והכל הוא בחשאי, כמו שבארו, שאמרו בני יעקב, ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד, בחשאי.​ (פסחים נ"ו ע"א) וסוד זה הוא משום, שאז הוא יחוד כראוי. ובזה מתבאר הכתוב למה אמר יוסף בעת היחוד, הוציאו כל איש מעלי, משום שהיחוד צריך להיות בחשאי.