זהר

קעג) ובשעתא דאסגיאו חייבין בעלמא, כדין כתיב אזלו מים מני ים ונהר יחרב ויבש. אזלו מים מני ים, דא ארעא קדישא, דאמרן דאשתקיא משקיו עלאה, ונהר יחרב ויבש, ההוא עמודא חד, דקאים עלה, לאתנהרא מניה, ונהר יחרב ויבש כד"א הצדיק אבד.

פירוש הסולם

קעג) ובשעתא דאסגיאו חייבין וכו': ובשעה שהרשעים מתרבים בעולם, אז כתוב, ​אזלו מים מני ים ונהר יחרב ויבש.
אזלו מים מני ים. זו ארץ הקדושה שאמרנו, דהיינו הנוקבא, ששולתה משיקוי העליון, ועתה אזלו מים ואינם. ונהר יחרב ויבש, הוא אותו העמוד, שהיא עומדת עליו, דהיינו היסוד, שעתה נחרב ונתיבש. כמו שאת אומר, ​הצדיק אבד שהוא היסוד הנקרא צדיק.