זהר

פז) ואפילו אמר יהא בידך, דאנא בעינא לסלקא אגרי. לא הוה בעי. אמר פקדונא דגופך, לא אתחזי לאתפקדא בידי, כל שכן פקדונא דנפשא. דהא פקדונא דנפשא לא אתיהיבת, אלא לקב״ה. דכתיב בידך אפקיד רוחי, אמר ר' חייא, ובידא דאחרא שארי. א״ל, אפילו בידיה, בתר דיהיב.

פירוש הסולם

פז) ואפילו אמר יהא וכו׳: ואפילו אמר השכיר, יהיה שכרי בידך. איני רוצה לקבל שכרי, לא היה רוצה, אמר, הפקדון של גופך אינו ראוי להפקיד בידי, כל שכן פקדון של הנפש. כי פקדון של הנפש לא ניתן אלא להקב״ה, שכתוב, בידך אפקיד רוחי. אמר ר׳ חייא, שואל, ובידי אחר, שאינו בעליו, מותר להפקיד שכרו. אמר לו, אפילו בידי בעליו מותר להפקיד, אחר שכבר נתן לו שכרו בידו.