זהר

תתמה) רב המנונא סבא, כסא דברכתא לא יהיב ליה לב"נ אחרא לברכא, אלא איהו אקדים ונטיל ליה בתרי ידוי ומברך. והא אמרן, דבעי לנטלא ליה בימינא ובשמאלא, ואע"ג דכלא אתערו ביה, שפיר הוא, אבל כסא דברכה הכי אצטריך כוס, דכתיב כוס ישועות אשא, דהא בהאי כוס, אתנגידו ברכאן, מאינון ישועות דלעילא, והוא נטיל לון, וכניש לון לגביה, ותמן אתנטיר חמרא עלאה, ואתכניש בההוא כוס, ובעינן לברכא ליה בימינא, ובשמאלא, וחמרא דאיהו בהאי כוס כניש, דיתברכון כחדא, ובעינן לברכא פתורא, דלא תהא ריקניא מנהמא וחמרא כלא כחדא.

פירוש הסולם

תתמה) רב המנונא סבא וכו': רה"ס לא נתן את הכוס של ברכה לאיש אחר, אלא הוא הקדים וקבלו בשתי ידיו ומברך. ואמרנו, שצריכים לקבל אותו בימין ובשמאל. ואע"פ שהכל פרשו אותו, יפה הוא. אבל הסוד הוא, שבכוס של ברכה צריכים דוקא כוס, שכתוב, כוס ישועות אשא. שהוא הנוקבא המכנה כוס. כי בכוס הזה נמשכים ברכות מאלו הישועות של מעלה, והוא, דהיינו הכוס שהוא הנוקבא, מקבל אותם ומאספם אליו ושם נשמר יין העליון, שה"ס הארת השמאל שבבינה, ונאסף בכוס ההוא, וע"כ, צריכים לברך אותו בימין ובשמאל, והיין שנאסף בכוס ההוא יתברכו יחד, דהיינו היין שהוא הארת שמאל מבינה, והכוס שהוא הנוקבא. וצריכים לברך את השולחן שהוא הנוקבא, שלא יהיה ריקן מלחם ויין הכל כאחד. פירוש, כי היין הוא הארת החכמה שבשמאל והלחם ה"ס חסדים מימין, והם צריכים להתחבר כאחד. כנודע.