זהר

קכו) תא חזי, נוקבא, עד תלת זמנין דאתעברא, איבא דמעהא לא אשתלים. בתר ג׳ עידואן, נוקבא אתתקנת בההוא איבא, ואסתכמו כחדא. כדין ההוא איבא שלימו דכלא, ושפירו דכלא. בתר דנפק, עד ג׳ שנין לא אית ליה חילא לעילא, דהא כדין אשתלים בשולא דיליה. לוי אתרעי מכלא, תליתאה לאמיה, דאתתקנת ביה, ואתבסמת בהדיה.

פירוש הסולם

קכו) ת״ח נוקבא עד וכו׳: בוא וראה, הנוקבא, שהיא המלכות, מטרם שנתעברה ג׳ פעמים, פרי בטנה דהיינו הנשמה, אינה נשלם. שצריכים שיהיו בה ג׳ קוין, שבכל קו יהיו ג׳ קוין. כי ג׳ עבורים הם כנגד ג׳ קוין, ובכל עבור יש ג׳ קוין. אחר ג׳ עבורים, מתתקנת הנוקבא בפרי ההוא, ומוסכמים יחד. כי ז״א הוא ימין, והמלכות היא שמאל, שאינם מוסכמים יחד, אלא בכח קו האמצעי, הכולל ג׳ קוין, שבכל קו וקו יש ג׳ קוין. אז פרי ההוא, דהיינו הנשמה, היא שלמות הכל ויופי הכל. ואחר שהפרי יוצא וצומח ממנה, לפני ג׳ שנים אין לו כח מלמעלה, כי גם הפרי לפי עצמו צריך להארות ג׳ הקוין כמו המלכות, שה״ס שלש שנים, כי אז נשלם הגידול שלו. וע״כ מקודם לכן הם ג׳ שני ערלה. ולוי, שעברו עליו ג׳ עבורים, נבחר מכל השבטים, כי הוא שלישי לאמו. שנתקנה בו ונתבסמה עמו.