זהר

תתפז) אלא הכי תאנא, מאן יכיל לאשתמודעא ולאתכללא מה דגניז בדא מבועא. דהא משה לא גלי דא ביומוי, כד הוה גלי רזא עמיקתא לישראל, ואף על גב דכלא הוה מתגלייא על ידוי. אלא בההיא שעתא דבעא קב"ה לסלקא ליה למתיבתא קדישא עלאה, ולטמרא ליה מבני נשא, דכתיב בן מאה ועשרים שנה אנכי היום. היום ממש, דההוא יומא אשתלימו יומוי, לאתקרבא לאתר דא, דכתיב הן קרבו ימיך קרבו ממש.

פירוש הסולם

תתפז) אלא הכי תאנא וכו': אלא כך למדנו מי יכול להכלל ולהשיג מה שגנוז במבוע הזה, שהוא יסוד, שהרי משה לא גילה זה בימיו, כשגילה סודות עמוקים לישראל דהיינו שער החמשים, ואע"פ שהכל היה מתגלה על ידו. אלא באותה שעה, שרצה הקב"ה להעלותו לישיבה הקדושה העליונה, ולהסתירו מבני אדם, שכתוב, בן מאה ועשרים שנה אנכי היום, היום ממש, ביום פטירתו, כי ביום ההוא נשלמו ימיו לקרב למקום זה, לשער הנ', שכתוב, הן קרבו ימיך, קרבו ממש. שקרבו לשער הנ'.