זהר

תקמה) יראה כל זכורך, אמאי כל זכורך. א"ר אלעזר כל זכורך ממש. בגין דנטלין ברכתא, ממבועא דנחלא. מכאן תנינן, כל בר ישראל דאתגזר, בעי לאתחזאה קמי מלכא קדישא, בגין דנטיל ברכתא, ממבועא דנחלא. הה"ד, כברכת יי' אלהיך אשר נתן לך. וכתיב אל פני האדון יי', כמה דאוקימנא, דמתמן מריקן ברכאן, ונטלין ברכתא. זכאה חולקיהון דישראל, מכל שאר עמין.

פירוש הסולם

תקמה) יראה כל זכורך: שואל למה כל זכורך. אמר ר' אלעזר, כל זכורך ממש משום שמקבלים ברכה ממבוע של הנחל, שהוא יסוד. מכאן למדנו, שכל איש ישראל שנימול, צריך להראות לפני המלך הקדוש, משום שמקבל ברכה מן המבוע של הנחל. ז"ש, כברכת ה' אלקיך אשר נתן לך. וכתוב אל פני האדון ה', כמו שהעמדנו, שהאדון הוא יסוד, שמשם נשפעות הברכות, ומקבלים הברכות. אשרי חלקם של ישראל משאר העמים.