זהר

תשלז) נר אמאי אקרי נר. אלא כד מקבלא מבין תרין דרועין, רמ"ח שייפין עלאין, איהו פתחת לגבייהו תרין דרועין דילה, כדין אתכלילו אלין תרין דרועין בהו, ואקרי נר. ותורה אור, דקא נהיר לההוא נר ואדליקת מניה מסטרא דאור קדמאה, דאיהו ימינא. דהא אורייתא מההוא סטרא דימינא דאור קדמאה אתיהיבת, דכתיב מימינו אש דת למו, מסטרא דימינא אתיהיבת, ואע"ג דאתכליל ביה שמאלא, דהא כדין איהו שלימו דכלא.

פירוש הסולם

תשלז) נר אמאי אקרי וכו': שואל המלכות נקראת נר, למה היא נקראת נר. ומשיב, אלא כשהמלכות מקבלת מבין ב' הזרועות דז"א, שה"ס ב' קוין ימין ושמאל, רמ"ח אברים העליונים, שהם חסדים של רמ"ח מצות עשה, היא פותחת אליהם ב' זרועות שלה, שהם ב' קוין ימין ושמאל שלה, אז נכללו אלו ב' הזרועות ברמ"ח האברים, ונעשו בגי' ר"נ, וע"כ נקראת נ"ר. ותורה אור, מפני שהתורה מאירה לנר הזה, והנר נדלק ממנה מצד אור הראשון, שהוא ימין, כי התורה מצד ימין ההוא, שהוא אור הראשון, ניתנה. שכתוב, מימינו אש דת למו, מימין היא ניתנה, ואע"פ שנכלל בה שמאל. כי אז, שנכלל בה שמאל, הוא שלימות הכל.