זהר

קלג) פתח ואמר, כי יודע יי׳ דרך צדיקים ודרך רשעים תאבד. מא׳ כי יודע יי׳. אלא, קב״ה יודע ואשגח בארחא דצדיקייא, לאוטבא להו, ולאגנא להו, והוא אזיל קמייהו לנטרא־להו. ובג״כ, מאן דנפיק לארחא, בעי דלהוי ההיא ארחא דקב״ה, וישתתף ליה בהדייהו. ובג״כ כתיב, כי יודע יי, דרך צדיקים ודרך רשעים תאבד. היא מגרמה, בגין דקב״ה לא אשתמודע ליה לההוא ארחא דלהון, ולא אזיל בהדייהו.

פירוש הסולם

קלג) פתח ואמר כי וגו׳: פו״א, כי יודע ה׳ דרך צדיקים ודרך רשעים תאבד. שואל, מהו כי יודע ה'. ומשיב, אלא הקב״ה יודע ומשגיח בדרך הצדיקים להטיב להם ולהגן עליהם, והוא הולך לפניהם לשמרם. ומשום זה מי שיוצא לדרך, צריך שהדרך הזו תהיה דרך הקב״ה וישתתף הקב״ה עמו. ומשום זה כתוב, כי יודע ה׳ דרך צדיקים ודרך רשעים תאבד, שתאבד מאליה, משום שהקב״ה לא נודע לדרך ההיא שלהם, ואינו הולך עמהם.