זהר

טו) תא חזי, בההיא שעתא דרתחא אשתכח, כדין שמאלא אתער, והוה ידע ההוא רשע אתר, לאחדא בסטרא שמאלא, למילט. ואסתכל בההוא זמנא, ולא אשתכח. כדין מה כתיב, מה אקוב לא קבה אל ומה אזעום לא זעם יי׳. ובגין כך, עמי זכר נא מה יעץ בלק וגו׳, ומה ענה אותו בלעם בן בעור זכאין אינון ישראל, זכאה חולקיהון בעלמא דין ובעלמא דאתי.

פירוש הסולם

טו) ת״ח בההיא שעתא וכו׳: בוא וראה בשעה ההיא שנמצא רוגז, אז השמאל שלמעלה מתעורר. ואותו רשע היה יודע מקום איך להתאחז בצד שמאל, לקלל. ובאותה שעה הנ״ל, הסתכל ולא מצא. אז מה כתוב, מה אקוב לא קבה אל ומה אזעום לא זעם ה'. ומשום זה. כתוב, עמי זכר נא מה יעץ בלק וגו' ומה ענה אותו בלעם בן בעור. אשרי הם ישראל. אשרי חלקם בעולם הזה ובעולם הבא.