זהר

יד) דבר אחר כאשר ידבר יי׳ אלי, על ידי דההוא שליחא דסטרא אחרא. ואי תימא הא ביממא אשתכח לגביה. אלא ודאי בנחש אסתכלותא הוה ביה, ובההוא זמנא הוה מסתכל לכוונא שעתא, הה״ד ולא הלך כפעם בפעם לקראת נחשים. וירא בלעם כי טוב בעיני יי׳ לברך את ישראל. אלא דההוא יומא אסתכל לכוונא שעתא, ולא אשתכח כשאר יומי, וכדין חמא דהא רוגזא רבא לא אשתכח בעלמא, כדין ידע כי טוב בעיני יי׳ לברך את ישראל. בההוא זמנא שביק גרמיה מכל נחשים דעלמא, ולא אסתכל בהו, הה״ד ולא הלך כפעם בפעם לקראת נחשים.

פירוש הסולם

יד) ד״א כאשר ידבר וגו׳: פירוש אחר. כאשר ידבר הויה אלי, פירושו, על ידי שליח ההוא של סטרא אחרא. דהיינו הממונה. ואם תאמר הרי גם ביום היה נמצא אצלו. שכתוב ויקר אלהים אל בלעם וגו׳, שזה היה ביום. ומשיב אלא ודאי, הסתכלות בנחש היתה בו, וזה נקרא ג״כ אלהים, ובאותו זמן היה מסתכל לכוון השעה (כנ״ל אות ח') ז״ש, ולא הלך כפעם בפעם לקראת נחשים. וירא בלעם כי טוב בעיני ה׳ לברך את ישראל. ואיך ראה. אלא ביום ההוא הסתכל לכוון השעה, לקלל את ישראל, ולא מצא כמו בשאר הימים, ואז ראה שלא נמצא רוגז גדול בעולם, ואז ידע כי טוב בעיני ה׳ לברך את ישראל. באותו שעה הסיר את עצמו מכל הנחשים שבעולם ולא הסתכל בהם. ז״ש, ולא הלך כפעם בפעם לקראת נחשים.