חיפוש מתקדם

חיפוש חופשי

מאמר י' - טעמי תורה

תוכן

בענין טעמי תורה של המקובלים, הוא בסוד הכתוב (תהלים לד, ט): "טעמו וראו כי טוב ה'", ובסוד הכתוב (איוב יב, יא): "וחיך אוכל יטעם לו". לפי הנגלה, שטעם הוא סברא, וטעם הדבר זהו סתרי תורה, תלמד ותראה שיש התפשטות מפה ולמעלה, וזה נקרא אורות דג' ראשונות או אורות דראש. ויש התפשטות ממעלה למטה, היינו מן הפה ולמטה, והוא סוד אורות דטעמים שהם אורות דגוף מפה ולמטה[1].

וכבר הסברתי בספר התקונים במעלות הסולם (תקון יח אות צט), מה שכתוב בזמירות של שבת "יגלי לן טעמיה די בתריסר נהמיה", שהפירוש הוא שנרגיש ונטעום הטעם הפנימי שיש בי"ב החלות הרומזות לי"ב פרצופי האצילות, עיין שם היטב[2].

והסיבה שביארתי זה היה, משום שאחד אמר כי הטעם של הי"ב חלות הוא סוד גדול, והראיה שגם האר"י הקדוש מתפלל ואומר "יגלה לן טעמי דבתריסר נהמי". ואמרתי עליו הכתוב (קהלת י, ג): "וגם בדרך כשסכל הולך לבו חסר ואמר לכל כי סכל הוא". וגילה את עצמו לעם הארץ ואומר שגם האר"י ז"ל לא ידע. וזה מפני שהוא מפרש שטעם פירושו סברא ושכל. ואם האר"י ז"ל לא היה יודע ח"ו, מנין אנחנו יודעים בכלל ענין הי"ב חלות. אבל הפירוש הוא, שנרגיש הטעם כדרך האדם שמרגיש טעם באכילתו, ולהרגיש טעם בבחינה זו, לזה אין שיעור ואין סוף ממש כמו שנאמר (תהלים לד, ט) "טעמו וראו כי טוב ה'." ועל זה התפלל האר"י הקדוש זיע"א, שתתגלה לו יותר ויותר הרגש הטעם של י"ב פרצופי האצילות, שאין להם סוף.

ובזה נבין גם כן עניין העולמות העליונים שבספרי הקבלה, שאין להם שום ענין לגלות העולמות הגשמיים, והכל מדובר ברוחניות ובאלקיות, ביתר דבקות והשואת הצורה "מה הוא רחום אף אתה רחום" (ספרי מט) לקיים "ולדבקה בו" (דברים יא, כב) ית'.



[1] עי' בהקדמה לתע"ס אות כ"ז, וזה לשונו: צריכים לדעת, שישנם ב' חלקים בחכמת האמת: חלק א', הוא הנקרא סתרי תורה, שאסור לגלותם זולת ברמיזה, מפי חכם מקובל, למקבל מבין מדעתו. ומעשה מרכבה ומעשה בראשית שייכים גם כן לחלק הזה. וחכמי הזוהר מכנים החלק הזה, בשם ג' ספירות ראשונות: כתר, חכמה, בינה, ומכונה גם כן בשם ראש הפרצוף. חלק שני, הוא הנקרא טעמי תורה, שמותר לגלותם, וגם מצוה גדולה לגלותם. ונקרא בזוהר, בשם ז' ספירות תחתוניות של הפרצוף, ומכונה גם כן בשם גוף של הפרצוף. כי בכל פרצוף ופרצוף דקדושה, יש בו עשר ספירות, הנקראות: כתר, חכמה, בינה, חסד, גבורה, תפארת, נצח, הוד, יסוד, מלכות. שג' ספירות הראשונות מהם, מכונות ראש הפרצוף. וז' ספירות התחתוניות מכונות בשם גוף הפרצוף. ואפילו בנשמה של האדם התחתון, ישנן גם כן בחינות עשר הספירות בשמותיהן הנ"ל, וכן בכל בחינה ובחינה, הן בעליונים, והן בתחתונים. כמו שיתבארו הדברים בטעמיהם, בפנים הספר בע"ה. והטעם, שז' ספירות התחתוניות שהן גוף הפרצוף נקראות בשם טעמי תורה, הוא סוד הכתוב (איוב יב, א) "חיך אוכל יטעם". כי האורות המתגלים מתחת לג' הראשונות, שהם סוד ראש, מכונים "טעמים", והמלכות דראש מכונה "חיך". ומשום זה נקראים בשם "טעמי" תורה, כלומר המתגלים מחיך הראש, שהוא בחינת מקור כל הטעמים שהוא מלכות דראש, אשר משם ולמטה אין שום איסור לגלותם, ואדרבא, שכר המגלה אותם גדול לאין קץ ולאין שיעור. אכן ג' הספירות הראשונות הללו וז' ספירות התחתוניות הללו, האמורות כאן, מתפרשות: או בכלל כולו, או בפרטי פרטיות שאך אפשר לחלק. באופן, שאפילו ג' הספירות הראשונות מהמלכות שבסוף עולם העשיה, שייכות לחלק סתרי תורה שאסור לגלותן. וז' הספירות התחתוניות שבכתר דראש האצילות, שייכות לחלק טעמי התורה אשר מותר לגלותן. והדברים האלה מפורסמים בספרי הקבלה.

[2] זה לשונו שם: "אנו מתפללים שנטעום ונרגיש טעמו של עתיקא המאיר באורות מגולים בי"ב פרצופי אצילות המרומזים בי"ב הלחמים של סעודת שבת".