זהר

נא) צריכין ישראל לשתפא ליי׳, בהליכה דלהון, בהקיץ דלהון. הדא הוא דכתיב, בהתהלכך תנחה אותך בשכבך תשמור עליך והקיצות היא תשיחך. קם ההוא תלמידא ואשתטח קמיה, ואמר זכאה איהו חולקיה, דמאן דזכי למשמע מלין אלין, כלהו שם יי׳ בכל סטרא, ולא נפיק מניה לבר בכל סטרוי. ע״כ.

פירוש הסולם

נא) צריכין ישראל לשתפא וכו׳: ישראל צריכים לשתף עצמם עם ה׳, בהליכה שלהם, בהקיץ שלהם, ז״ש בהתהלכך תנחה אותך בשכבך תשמור עליך והקיצות היא תשיחך. קם אותו תלמיד והשתטח לפניו, ואמר, אשרי הוא חלקו של מי שזכה לשמוע דברים אלו, כולם הם שם ה׳ בכל צד, ואין יוצא מהם לחוץ בכל צדדיו. (ע״כ רעיא מהימנא).