זהר

מט) והאי לא תגלה ערותן, קירוב, דכל עריין שקילין לע״ז, דכל סטרין אחרנין, עלייהו אתמר, מאלה נפרדו איי הגוים בארצותם. וכתיב ללשונותם בארצותם בגויהם, וכתיב כי שם בלל יי׳ שפת כל הארץ ומשם הפיצם ידו״ד. וכל מאן דקריב שום קרבנא לסטרין אחרנין, קודשא ב״ה אפריש ליה משמיה, ולית ליה חולקא בשמיה. דקב״ה בחר לון לישראל מכל שאר אומין, הה״ד ובך בחר ה׳. ופליג לון מנייהו לחולקיה, הה״ד כי חלק יי׳ עמו.

פירוש הסולם

מט) והאי לא תגלה וכו׳: וזה, לא תגלה ערותם, פירושו, קרבה. שכל העריות, שקולים לעבודה זרה של כל צדדים אחרים, עליהם נאמר, מאלה נפרדו איי הגוים בארצותם, וכתוב ללשונותם בארצותם בגויהם. וכתוב, כי שם בלל ה׳ שפת כל הארץ ומשם הפיצם ה׳, וכל מי שמקריב קרבן לצדדים אחרים, הקב״ה מפרידו משמו, ואין לו חלק בשמו. כי הקב״ה בחר את ישראל מכל שאר האומות, ז״ש ובך בחר ה'. ולקח אותם מהם לחלקו, ז״ש כי חלק ה׳ עמו.